הרב קוק

המוסר של עם ישראל כולל הן את המוסר אנושי כללי, והן מוסר המיוחד לעם ישראל. ובשני סוגי המוסר הללו מתגלה הקשר שבין כל פרט מישראל אל הכלל.

לכל אומה יש 'דבק' שמדביק את כל הפרטים לכלל עם אחד. אצל כנסת ישראל, הדבר שמחבר את כל הפרטים שבאומה אל נשמתה הכללית הוא שאיפת הטוב הנשגב.

במשך הדורות, הולכות היהדות הניסית והיהדות הטבעית ומתאחדות, עד שתהיינה אורות המחזקים אחד את השני.

המוסר בצורה השלמה יכול להתגלות רק בכנסת ישראל המאמינה במקור על טבעי שמרומם את הטבע.

הארות אלוקיות יכולות להתפתח באומה רק כשבאות בלבוש לאומי

התכלית היא יחוד האור האלהי הכללי והאור הלאומי, יחוד שהיראה כלולה בו באהבה.

כשהאור של כנסת ישראל מתגלה - הכל מתברך, מתעלה, מתאחד ומתמלא נועם.

הגאולה תבוא באיחוד האורות שיוצאים מהקריאה בשם ה', עם השאיפות של הטוב הנמצאות בכללות העולם.

ישראל באומות שואפת לאחד את כל הכוחות סביב הקול האלקי, שהינו כולו טוב ואור.

בכנסת ישראל רצון החיים בא מתוך חיבור למגמה המוסרית, אהבת המגמה המוסרית הזאת מתגלית בשלמות בהדבקות במידות האלוקיות.